פרסומים אחרונים
מצורפים קישורים לפרסומים האחרונים של המעבדה ומידע תמציתי מסכם אודותיהם
תכנון, הטמעה ושימוש אחראיים של בינה מלאכותית יוצרת בבריאות הנפש
מאמר זה מהווה את מאמר המערכת לגליון מיוחד, ראשון מסוגו, שכלל אסופת מאמרים בנושא שילוב בינה מלאכותית יוצרת בבריאות הנפש. הוא מציג את עיקרי הנושאים בגליון המיוחד, שמאמריו כוללים התייחסות לאפשרויות קיימות של מערכות בינה מלאכותית לזהות רגשות, לסכם שיחות טיפול, ולהעריך סיכונים, ומתייחס לאתגר התיקוף של כלי בינה מלאכותית שכאלו. עוד הוא מתייחס לנושא הטיות, אמפתיה בהקשר של בינה מלאכותית, וחשיבה על אימוץ גישות אתיות מכוונות אדם כמו אתיקה של דאגה, בעבודת הבינה המלאכותית. המאמר נכתב על ידי ד"ר אורן אסמן, פרופ' גו'הן טורוס, ד"ר אמיר טל. (ינ' 2025)
התנהגויות מטשטשות גבולות בתקשורת רשת חברתית בין מרצים לסטודנטים
מחקר זה בדק את ההבדלים בין סטודנטים למדעי האחיות ובין מרצים לתחום זה בנוגע לעמדות, נורמות סובייקטיביות והתנהגויות בפייסבוק, המבטאות טשטוש גבולות בקשרי סטודנט-מרצה.
נמצא כי סטודנטים נוטים לגישה חיובית יותר כלפי התנהגויות כאלה, ומושפעים בעיקר מנורמות חברתיות של חבריהם, בעוד שהמרצים מושפעים יותר מהנורמות האקדמיות של האוניברסיטה. הממצאים מדגישים את הצורך בהבהרת גבולות והנחיות לשימוש ברשתות חברתיות לצורכי תקשורת בין סטודנטים למרצים.
המחקר נכתב על ידי גב' רוניה לוי (במסגרת עבודת התיזה שלה) ובהנחיית פרופ' צביה ברנוי וד"ר אורן אסמן. (נוב' 2024)
בחינה אתית של הדמוקרטיזציה של בריאות הנפש באמצעות בינה מלאכותית יוצרת
הפיכת הידע לנגיש באמצעות טכנולוגיה עברה לשלב נוסף עם כניסת השימוש בבינה מלאכותית יוצרת כאמצעי נגיש לציבור הרחב. במאמר מודגש הפוטנציאל של טכנולוגיה זו להנגיש טיפול נפשי ולספק מענה מותאם אישית תוך ערעור היררכיות מסורתיות בין מטפל למטופל, אך מתייחס למורכבויות אתיות, מקצועיות וחברתיות שכרוכות בכך. המאמר אף כולל מסגרת להערכה של כלי בינה מלאכותית בתחום בריאות הנפש, כדי לבחון עד כמה הם מאזנים בין היתרונות לסיכונים הנלווים.
מחברי המאמר: פרופ' זוהר אליוסף, ד"ר תמר גור, מר יובל הבר, ד"ר תומר סימון, מר טל אנגרט, גב' יובל נבון, ד"ר אמיר טל, ד"ר אורן אסמן. (אוק' 2024)
בינה מלאכותית שיחתית - מבחן טורינג של ברית טיפולית והחיפוש אחר אותנטיות
מספר חודשים אחרי שחברת OPENAI הוציאה לשוק את הגרסא הפתוחה לקהל הרחב הראשונה של צ'ט-GPT, עלתה השאלה כיצד כלי שיחתי כזה עשוי לשנות את "כללי המשחק" ביחס לשיח טיפולי. האם בהיעדר "עצמי" יכולה הבינה לבטא "אותנטיות", ואם לא, האם אפשר לראותה כמטפלת? ברשימה זו נבחנות שאלות אלו בראי כתיבתם של מספר אנשי טיפול והגות, תוך פרישת בסיס נורמטיבי ראשוני להמשך דיון בנושא זה, עם המשך התפתחות הטכנולוגיה והשימושים בה בעולמות הטיפול הנפשי.
מחברים: ד"ר אורן אסמן, ד"ר אמיר טל, פרופ' יחיאל מיכאל בר אילן (American Journal of Bioethics, 2023)
השלכות אתיות ומשפטיות של התנהגות מקוממת כלפי מטופלים בבריאות הנפש
במאמר זה עולים לדיון היבטים אתיים ומשפטיים של התנהגות מקוממת כלפי מטופלים בתחום היעוץ והטיפול הנפשי, תוך שימוש בתיאור מקרה כדוגמא. תחילה מוצגים יסודותיה של עוולת הנזיקין, "התנהגות מקוממת" ושלבים בהתפתחותה במשפט האנגלו-אמריקאי, ולאחר מכן מתוארת המסגרת האתית והמשפטית בישראל אשר נוגעת להכרה בפגיעה שנובעת מטיפול נפשי, ולאופן שבו תוכר "התנהגות מקוממת" במשפט הישראלי. לבסוף מוצגים מצבים קליניים שבהם קיים פוטנציאל לתביעות שכאלה, ודרכים קליניות לצמצם סיכון משפטי זה
מחברים: ד"ר אורן אסמן, ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' אליעזר ויצטום (שיחות - כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, 2022).
תורת המשפט הטיפולי וחשיבות הטמעתה בעבודת הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות
במאמר מוצגת הגישה לפיה יש לפרש את חוק הטיפול בחולי הנפש ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תוך אימוץ עקרונות המשפטנות הטיפולית (Therapeutic Jurisprudence) בעבודת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. גישה זו מבקשת לחזק את החירות והאוטונומיה של המטופל, לאפשר לו חוויה של צדק פרוצדורלי, ולעודד שיתוף פעולה עם תהליך הטיפול והשיקום. המחברים מדגישים כי אין מדובר בהפיכת הוועדה לגוף טיפולי, אלא בשימוש מושכל בכלים משפטיים לקידום בריאות נפשית. לשיטתם, יישום עקרונות המשפטנות הטיפולית נדרש גם בהליכים אזרחיים וגם בפליליים – שכן "הנפש היא אותה הנפש".
מחברים: ד"ר אורן אסמן, פרופ' מרדכי (מוטי) מרק, עו"ד דניאל רז (רפואה ומשפט, 2023).